בהמשך, כאשר אנחנו עוצרים שוב להנות מרגע של חסד, יגאל מצית את הכיריים הניידים לקפה וגם את הדמיון. הוא מזכיר לנו שבאותו איזור ממש היו גם לוט ומשפחתו לאחר שנפרדו מאברהם אבינו. הוא מראה לנו את האיזור בו בחרו להתיישב ואת המשאבים שעמדו לרשותם ומזכיר שבטרם נפרדו, היו לוט ואנשיו יחידה כלכלית, ארגון שהתמזג עם ארגונו של אברהם. אצלם המיזוג בסופו של דבר כשל... יגאל מעלה סיפור אנושי, על הדילמות המשפחתיות, הארגוניות והמוסריות שעולות בו. "גם אתם התמזגתם עכשיו," הוא מוסיף בסוף הסיפור "- אז חשבתי שזה רלוונטי". החיוכים על פני המשתתפים אומרים יותר מכל.

 

לאחר יום עמוס בחוויות שנבנו רובד אחר רובד, מגיעה העת לתת לכל אלה מילים. בשקט, במקום נוח ואינטימי, צפות ועולות החוויות. כל אחד מדבר על התובנות שצבר, על ההתבוננויות. גם אלה שקודמיהם לכאורה כבר אמרו את שהתכוונולומר, מעלים את הדברים במילים שלהם. כולם רוצים לדעת שגם האחר שותף לחוויה,מסכימים שאלה אינן המילים אלא המשמעות שקובעת. מאוחר יותר יאמר לי יגאל בג'יפ ש- "אם נותנים לאנשים להגיע לדברים לבד זה הכי טוב. למרות שלי יש את הטבע שיעשה את העבודה" -הוא מוסיף מיד ומחייך.

 

סוד הקסם

הטבע אינו מלוא סודו המקצועי של יגאל בן דניאל.

יגאל, חובב טבע ומורה דרך ותיק, עבר מסלול צמיחה משל עצמו- לפני יותר מעשור היה חלוץ בהדרכת טיולי אקסטרים, לפני חמש שנים הוסיף מימד של אפקטיביות באמצעות סדנאות Out Door.

בשנתיים האחרונות, החל לבודד את אותם אלמנטים בטבע, אשר מסייעים לאנשים לנהל בו דיאלוג משמעותי. כך, כל אחת מסדנאות הטבע של יגאל בן דניאל היא מסע לגילוי עצמי של מחלקה או חברה קטנה. הוא בונה את המסע סביב תמה, שמעסיקה את המנהל או הבעלים בשטח שלו- מנהיגות, יזמות, עבודה בצוות וכו'. מבלי לשתול מסקנות.

 

מייחד את תהליך ההנחיה תמהיל נפלא של כוחות. הכוח הראשון שפועל לטובת התהליך הוא "הזרה". הזרה היא אפקט פסיכולוגי המתקבל כאשר אדם מוציא חוויה מהשדה בה הוא רגיל להיתקל בה בחיי היום-יום, אל שדה זר, ומעבד אותה שם. הזרה היא סוג של משל אשר עוזר לנו לגבש מסקנה, ורק אחר כך להבין, שבנו הוא מדבר. ככל שהשדה מרחיק אותנומהחוויה היום-יומית, כך אנחנו מתמסרים לו יותר בקלות. את זה עושה עבורנו הניתוק שבכניסה אל הטבע. דבר חשוב נוסף שהטבע עושה, הוא לספק לנו מגע ישיר עם עולם הרגש האישי והקבוצתי.

 

יצירת ההזרה דורשת מיומנות רבה. ראשית יש ליצור תחושה של נוחות ושל אמון מול המנחה. בד בבד, נבנה תהליך של כניסה אל סיטואציה שמצד אחד אינה מוכרת לנו ומאידך, אנחנו יודעים שהיא משקפת משמעות גדולה בחיינו. לבסוף, לאחר שחווינו את עצמנו בדרך שאנחנו מסוגלים לעכל- רצינית מספיק כדי ללמוד ומתונה מספיק כדי להפתח -מתחיל לפעול הכח השני.

 

הכח השני שפועל כאן הואהפקת המשמעות.

זהו התהליך, שבו אנחנו מעבדים את החוויה אל תוך העולם המוכר לנו ומתרגמים אותה בחזרה, למילים ולמעשים.

ככל שחווינו את החוויה הראשונית בתנאים "נקיים" יותר מבחינתנו, כך נאפשר לעצמנו לתרגם אותה כמות שהיא, אל עולם המעשה.יגאל בן-דניאל למד בעשרים שנות נסיונו, דרכים להכניס אותנו בהדרגה אל הטבע ובאותה ההדרגה, לצאת ולהשאיר אותנו מולו בחלל שקט ובטוח.

 

כמו מטאפורה של הטבע, גם יגאל בן-דניאל הוא איש גדול וטוטאלי. כשהוא מעניק הקשבה מלאה לאנשים שחוויית יומם עולה על גדותיה, כולם רוצים לקחת חלק.

 

 

 

נכתב על ידי אלון שרר, יועץ לפיתוח חברות קטנות ובינוניות.