מוטיבציה לתרומה: זרז לפיתוח עסקי

מוטיבציה: מה באמת עומד מאחורי המעשים שלנו?

המוטיבציה האנושית טומנת בחובה רצון לתרום, לפתח ולהתפתח. הרצון לזכות בגמול אישי, אינו בהכרח מתנגש עם האינטרסים של הקהילה – ולעיתים אף הולך עימם יד ביד, בהרמוניה מופלאה.

סדנאות ODT להגברת מוטיבציה בעבודה

משחקים ופעילויות שטח ODT לצוות עובדים לעוררות המוטיבציה האישית והארגונית.

 

עזרה לארגונים וחברות ביצירת סביבת עבודה יצירתית וידידותית למטרת עליה בתפוקה והבלטת תכונותיהן האישיות והמומחיות של כל עובד.  

 

דעות מיושנות על ניהול מפנות מקום לגישה אישית והכוונה עצמית. יותר מעורבות בעבודה פחות קבלת "פקודות". לתת לעובד להחליט בעצמו כמה זמן הוא צריך בשביל ביצוע משימה בדרכו שלו.

 

סדנאות ODT של צל הדרך למטרת שיפור המוטיבציה בעבודה הסדנאות מותאמות באופן אישי למטרות הארגון / החברה.

חשיבותה של המוטיבציה הפנימית

בעולם הניהול, אנו נאלצים להתמודד עם בעיית מוטיבציה בקרב עובדינו. העובד, אשר נדרש ממנו לשלב את לחצי ואתגרי העבודה, עם אלו שבחייו האישיים – נוטה להישחק.

הציפיות הגבוהות מין העובד, וההשלכות עליו בעקבות טעויות מצדו, עלולות לגבות ממנו מחיר נפשי גבוה, דבר שיוביל לפרודוקטיביות נמוכה, ואיכות עבודה לא מספקת.

לכן, על מנהלים לדאוג לטפח מוטיבציה פנימית. אין די בעקרון "המקל והגזר". העובד זקוק למוטיבטור אמיתי, שאינו מבוסס על פחד מהשלכות, או גמול חיצוני, בדמות בונוס כספי.

 

אפקט סוייר: שכנעו אותי שזה כיף, אז נהניתי

בספרו המפורסם של מארק טויין, הרפתקאותיו של תום סוייר, קיבל הגיבור הוראה לבצע מטלה קשה ומייגעת: היה עליו לצבוע גדר של חצר ענקית. המשימה עוררה בו שאט נפש, ונתנה דרור למחשבות פסימיות על חייו. בשלב מסוים, עבר חברו ליד החצר, והחל ללעוג לו, על מר גורלו. תום, מצידו, בחר להגיב בעורמה: "המטלה אינה קשה כלל וכלל, אם כי מהנה", גרס. "תביא לי את התפוח שלך, ואתן לך להשתתף בצביעה", אמר לחברו.

לא עבר הרבה זמן, וחבורה שלמה של ילדים ביצעה את עבודתו, במקומו. תום הציג את הפעולה כמהנה, ובכך זרע מוטיבציה פנימית בליבם של חבריו. הוא לא הציע להם כסף מחד, ולא איים עליהם מאידך. מנהלים יכולים רק לקנא, ביכולות הנעת העובדים של סוייר. הימנעו מלהציג את המשימות כמטלות מאיימות.

 

תמריץ כספי עלול להיות קאונטר-פרודוקטיבי

מחקרים רבים מהעשורים האחרונים הניבו תוצאות, שלא רק שלא מאששות את גישתנו המסורתית כלפי תמריצים, אלא אפילו מפריכות אותה. בניסויים המפורסם של מארק לפר, דיוויד גרין וריצ'רד ניסבט, השתתפה קבוצה של ילדים, אשר אוהבת לצייר. החבר'ה חולקו לשלוש קבוצות: לאחת הובטח פרס; לשנייה לא נאמר שום דבר על פרס או גמול, אך אותם ילדים קיבלו פרס לא צפוי, ברגע שהסכימו לצייר; לילדי הקבוצה השלישית לא הובטח כל פרס, והם גם לא קיבלו כזה, לאחר שציירו.

לאחר שבועיים של תצפית, גילו החוקרים דבר מדהים: הילדים מהקבוצה הראשונה והשנייה, המשיכו לצייר בהנאה. עם זאת, אלו שהובטח להם פרס, איבדו מההתלהבות שלהם כלפי התחביב.

תופעה זו זכתה לחיזוק במחקרים רבים, בעיקר במקרים בהם המטלה הצריכה מידה רבה של יצירתיות (פחות נכון הוא הדבר, במקרים שבהם קיים אלגוריתם ברור לפתרון הבעיה). התניה של פרס, מדכאת את האוטונומיה של עובדכם.

 

הימנעו ממתן תמריצים חיצוניים.

גרמו לעובד לבצע את המטלה בשביל הסיפוק מההצלחה – ולא בגלל הבונוס השמן שיחכה לו בסוף החודש. 

מוטיבציה ליותר תפוקה ולהצלחת מיזם

רעיון המוטיבציה האנושית עבר במהלך הדורות שינויים מרחיקים לכת. זה התחיל בדחף ביולוגי להישרדות אישית ומשפחתית. מאוחר יותר, עם התפתחות קולקטיבים שבטיים ולאומיים, נוצר צורך לפעול על פי חוקים מסוימים, כדי להימנע מענישה והשלכות שליליות מחד, והרצון לזכות בגמול מאידך. מעין התבטאות של עקרון המקל והגזר.

 

כיום, אנו עדים להתפתחותו של קונספט מוטיבציה חדש, המערער על הפרשנות המסורתית של מושג ה"גמול".

איננו נאחזים יותר באופן גורף ברעיון הרווח האישי והמיידי. רעיונות התרומה לקהילה וציפייה לגמול קולקטיבי בטווח הארוך – מביאים לתמורות מרחיקות לכת, הן בעולם החברתי, והן בעסקי.

 

ויקיפדיה כמשל

כשהאינציקלופדיה הקהילתית והחינמית עלתה לאוויר בשנת 2001, היא חתרה תחת המוסכמות הבסיסיות, הכמעט אינטואיטיביות, של עולם העסקים: אין שום סיבה שאנשים ישקיעו מזמנם וממרצם (דבר שעלול אפילו לבוא על חשבון יכולתם להשתכר), כדי לכתוב אינציקלופדיה. "עובדיה" עובדים ללא שכר, ומנהליה לא מונעים מתוך מקסום רווחים לקהל מחזיקי המניות.

 

לא היה ניתן לחזות את הצלחתה הבלתי נתפסת של ויקיפדיה, תוך שקיעתן ואף נפילתן של אנציקלופדיות מסחריות מקוונות, שבלטו באותה תקופה. הרי ללא פוטנציאל רווח מוחשי, מוצר שכזה לא ישרוד, סברנו.

 

קוד פתוח: תרומה לקהילה מובילה להתפתחות עסקית.

הספקנים שבנו עלולים לטעון, כי ויקיפדיה היא דוגמא "אקזוטית" ויוצאת דופן", שאין בה כדי להסיק מסקנות אמיתיות לגבי רעיון המוטיבציה האנושית.

אין כמו נושא הקוד הפתוח, אם כך, כדי להסיר את הספקנות מליבנו.

תוכנת קוד פתוח הפכה לכה נפוצה, עד שרבים מאיתנו משתמשים בה כבדרך קבע, מבלי להבחין בכך. למשל, כמחצית משרתי האינטרנט בעולם עובדים על תוכנת שרת בשם Apache החינמית, שהיא אחת מחלוצות הקוד הפתוח. במקרים רבים, מערכת ההפעלה שעליה יושבת תוכנה זו – כתובה אף היא בקוד פתוח: לינוקס.

הרעיון של תרומה נטולת רווח ישיר הפך לכה נפוץ וסטנדרטי, עד כי בתי תוכנה רבים יתנו עדיפות למפתחים, אשר השתתפו בפרויקטים שכאלו, בזמנם החופשי.

 

מוטיבציה לתרומה – זרז לפיתוח עסקי

מה בעצם עומד בבסיס המוטיבציה של אדם, לתרום לפרויקטים קהילתיים ועסקיים, כאשר לא מונח לנגד עינו כל גמול?

 

מסתבר, שהסיפוק שאנו מקבלים מתרומה לתחום הקרוב לליבנו – גדול יותר לעיתים מפרס כספי.

עם זאת, אין כל סתירה בין השניים. במקרים רבים, התגייסות לפרויקט ללא כל מטרות רווח – עלולה להוביל לצבירת מוניטין ולרווח בטווח ארוך.

למשל, מערכת ההפעלה Unix החינמית והפתוחה, שנדונה מקודם, שימשה לחברות כבסיס לפיתוח מערכות הפעלה מסחריות, כאשר הבולטת שבהן היא macOS  של חברת אפל. דפדפן גוגל כרום, הנפוץ בעולם, מבוסס אמנם על טכנולוגיית קוד פתוח, אך משלב בתוכו גם רכיבים מסחריים.

המוטיבציה האנושית טומנת בחובה רצון לתרום, לפתח ולהתפתח. הרצון לזכות בגמול אישי, אינו בהכרח מתנגש עם האינטרסים של הקהילה – ולעיתים אף הולך עימם יד ביד, בהרמוניה מופלאה.

בנייה וקידום אתרים Go SEO

סדנאות, ימי גיבוש וטיולים

אימייל: tselgo@gmail.com

דבר איתנו

    • Facebook Social Icon

    © כל הזכויות שמורות לצל הדרך: סדנאות, ימי גיבוש, פיתוח צוות, טיולים וסיורים מודרכים.