חשיבה מחוץ לקופסה
תרגילים, משחקים ורעיונות שיגרמו לכם לחשוב אחרת
לפעמים אנחנו לא צריכים עוד תשובה, אלא שאלה אחרת. שינוי קטן בדרך שבה מסתכלים על בעיה יכול לפתוח כיוון שלא ראינו קודם.
ריכזתי כאן תרגילים, משחקים, חידות ורעיונות לחשיבה יצירתית שאפשר לקחת ולנסות. חלקם מתאימים לצוות עובדים, חלקם למנהלים, לכיתה או לקבוצה, וחלקם אפשר פשוט לנסות לבד.
המטרה פשוטה: לא רק לקרוא על חשיבה מחוץ לקופסה, אלא להתנסות בה.
בחרו תרגיל. נסו אותו. בדקו לאן המחשבה לוקחת אתכם.
מצאו את התרגיל שמתאים לכם
בחרו תחום שמעניין אתכם וגלו תרגילים שאפשר להפעיל מיד. בכל תרגיל תמצאו הוראות, זמן פעילות, ציוד נדרש, מספר משתתפים ורעיונות לשיחה בסיום.
מה קורה כשמפסיקים לחפש את התשובה המוכרת? בעזרת מפגש אחד, ניתן לחוות את העניין כפרט בתוך צוות.
חשיבה מחוץ לקופסה אינה מתחילה ברעיון מבריק. היא מתחילה ברגע שבו אנחנו מוכנים לבדוק אם הדרך שבה התרגלנו לחשוב היא באמת הדרך היחידה.
בצוותים ובארגונים נוצרים עם הזמן הרגלים. אנחנו פותרים בעיות בדרך מסוימת, מקשיבים לאותם אנשים, חוזרים לאותם פתרונות ולעיתים אפילו מפסיקים לשאול אם קיימת אפשרות אחרת.
התרגילים בעמוד הזה יוצרים הפרעה קטנה להרגל. הם מציבים בפני המשתתפים משימה שנראית פשוטה, אבל מחייבת אותם לשנות נקודת מבט, להקשיב לרעיונות אחרים ולנסות דרך שלא חשבו עליה בתחילת המשימה.
דווקא ברגע שבו הפתרון הראשון אינו עובד מתחיל החלק המעניין. האם ממשיכים להתעקש? האם מישהו מציע כיוון אחר? האם הצוות מסוגל לעצור, לשנות הנחה ולנסות מחדש?
לפעמים כדי למצוא פתרון חדש, לא צריך לדעת יותר. צריך להיות מוכנים להסתכל אחרת.
כשצוות נתקע, לא תמיד חסר לו פתרון
לפעמים הפתרון כבר נמצא בחדר, אבל הצוות מתקשה לראות אותו. הרגלים, ניסיון קודם, חלוקת תפקידים ואפילו הצלחות מהעבר יכולים לגרום לנו להמשיך לחפש באותו כיוון.
בסימולציות המשחק שאני מעביר, אני אוהב ליצור רגע שבו הדרך המוכרת מפסיקה לעבוד. לא נותנים מיד תשובה ולא מסבירים מה צריך לעשות. הצוות צריך לעצור, להתבונן מחדש ולנסות להבין מה הוא מפספס.
כאן מתחילים להופיע דברים מעניינים. מישהו שעד עכשיו כמעט לא דיבר מציע כיוון אחר. רעיון שנראה בתחילה מוזר מקבל פתאום משמעות. הקבוצה מגלה שהבעיה לא הייתה בהכרח במשימה, אלא בדרך שבה היא הסתכלה עליה.
וזה בדיוק החיבור לעולם העבודה. ארגונים לא תמיד צריכים עוד רעיונות. לפעמים הם צריכים את היכולת לזהות מתי הגיע הזמן לשנות את נקודת המבט.
לא כל קיר צריך לשבור. לפעמים צריך פשוט לחפש איפה הדלת.
תרגילים שמוציאים את החשיבה מהמסלול הרגיל
חשיבה מחוץ לקופסה לא מתחילה בהסבר על יצירתיות. היא מתחילה ברגע שבו הדרך הרגילה כבר לא מספיקה.
התרגילים הבאים יוצרים בדיוק את הרגע הזה. כל אחד מהם מציב מגבלה, שאלה או מצב לא צפוי שמכריח אותנו לעצור את התגובה האוטומטית, לשנות נקודת מבט ולחפש אפשרות אחרת.
תרגיל 1: אותיות מבולבלות
המוח שלנו אוהב סדר, אבל הוא גם יודע להשלים מידע חסר ולזהות משמעות בתוך בלגן. התרגיל משחק עם הדרך שבה אנחנו קוראים ומפרשים מידע וממחיש עד כמה המוח מסוגל למצוא פתרון גם כשהמציאות אינה מסודרת כפי שציפינו.
תרגיל 2: בלי האות א׳
נסו לנהל שיחה מבלי להשתמש באות א׳. פתאום פעולה פשוטה הופכת לאתגר. המגבלה מאלצת אותנו לעצור, לבחור מילים אחרות ולמצוא דרכים חדשות להעביר את אותו המסר. לפעמים דווקא כשאפשרות אחת נלקחת מאיתנו, היצירתיות מתחילה לעבוד.
תרגיל 3: קוביות שמספרות סיפור
מטילים קוביות שעליהן מופיעים סמלים שונים ומנסים לחבר ביניהם לסיפור אחד. אין תשובה נכונה ואין מסלול קבוע. צריך ליצור קשר בין דברים שלכאורה אינם קשורים ולבנות מהם משמעות חדשה. בדיוק היכולת שאנחנו צריכים כאשר פתרון אינו נמצא במקום שבו חיפשנו אותו.
תרגיל 4: שם קוד
שתי קבוצות מקבלות מילים או מושגים וצריכות להעביר מידע באמצעות רמזים מוגבלים. כדי להצליח צריך לחשוב לא רק על מה שאני רוצה לומר, אלא גם על הדרך שבה האדם שמולי עשוי להבין אותי. התרגיל מחבר בין יצירתיות, תקשורת ונקודת המבט של האחר.
תרגיל 5: להפוך את המובן מאליו
בוחרים חפץ מוכר ושואלים: אילו שימושים נוספים אפשר למצוא לו? ברגע שמפסיקים לראות את החפץ רק דרך התפקיד הרגיל שלו, נפתחות אפשרויות חדשות. אותו עיקרון עובד גם מול בעיה, תהליך או הרגל בתוך צוות.
תרגיל 6: ומה אם אסור?
לוקחים בעיה מוכרת ומוציאים בכוונה את הפתרון המתבקש מהמשחק. עכשיו צריך למצוא דרך אחרת. המגבלה מאלצת את הצוות לעזוב את המסלול המוכר, להעלות רעיונות חדשים ולבחון אפשרויות שבדרך כלל כלל לא היו עולות.
תרגיל 7: להכיר מזווית אחרת
אנחנו עובדים יחד, נפגשים במסדרון, יושבים בישיבות ולעיתים מכירים זה את זה במשך שנים. אבל כמה אנחנו באמת יודעים על האנשים שאיתנו?
כל משתתף מקבל שאלה שמזמינה אותו לספר משהו שאינו עולה בדרך כלל בשיחת עבודה. משהו שעשה, חוויה שעבר, בחירה שקיבל או פרט שאנשים סביבו אינם מכירים.
המטרה אינה רק להכיר טוב יותר. התרגיל מזכיר לנו שמאחורי כל תפקיד נמצא אדם עם סיפור, ניסיון ועולם שלם שלא תמיד רואים מבחוץ.
תרגיל 7: שם אישי פלוס תג אופי
כל אחד מאיתנו רגיל לשם שלו. עכשיו מוסיפים אליו תיאור קטן שמספר משהו על מי שאנחנו: תכונה, מצב רוח, חוזקה או דרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו.
המשתתפים יוצרים לעצמם תג אישי ומסתובבים איתו במהלך הפעילות. פתאום נפתחת שיחה אחרת. לא רק "מה התפקיד שלך?", אלא "למה בחרת דווקא במילה הזאת?"
תרגיל פשוט שמאפשר להכיר אנשים דרך הדרך שבה הם בוחרים להציג את עצמם.
תרגיל 7: שם אישי פלוס תג אופי
כל אחד מאיתנו רגיל לשם שלו. עכשיו מוסיפים אליו תיאור קטן שמספר משהו על מי שאנחנו: תכונה, מצב רוח, חוזקה או דרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו.
המשתתפים יוצרים לעצמם תג אישי ומסתובבים איתו במהלך הפעילות. פתאום נפתחת שיחה אחרת. לא רק "מה התפקיד שלך?", אלא "למה בחרת דווקא במילה הזאת?"
תרגיל פשוט שמאפשר להכיר אנשים דרך הדרך שבה הם בוחרים להציג את עצמם.
תרגיל 8: ראה למה אני מתכוון?
אדם אחד רואה תמונה. האדם שמולו אינו רואה אותה.
הראשון צריך לתאר את מה שהוא רואה מבלי להראות את התמונה, והשני מנסה לצייר אותה רק על סמך ההסבר שקיבל.
בסיום משווים בין המקור לציור.
זהו תרגיל מצוין בתקשורת. הוא ממחיש עד כמה מה שנראה לי ברור אינו בהכרח ברור לאדם שמולי. אנחנו מגלים את הפער שבין מה שהתכוונו לומר, מה שאמרנו בפועל ומה שהאדם האחר הבין.
תרגיל 9: רשת עכביש בין הצוות
הקבוצה עומדת במעגל. אדם אחד מחזיק חוט, מספר משהו על עצמו ומעביר את החוט למשתתף אחר תוך שהוא ממשיך להחזיק בקצה.
לאט לאט נוצרת במרכז המעגל רשת שמחברת בין כולם.
הרשת ממחישה בצורה פשוטה דבר משמעותי: כל אדם הוא חלק מהמערכת. כשאחד מושך, מרפה או משנה את מקומו, האחרים מרגישים זאת.
בדיוק כמו בצוות.
תרגיל 10: התייעצו עם אדם זר
אנחנו רגילים לחפש פתרונות אצל האנשים שמכירים את התחום, את הארגון ואת הבעיה.
בתרגיל הזה עושים בדיוק את ההפך.
מציגים בעיה או שאלה לאדם שאינו קשור אליה ומבקשים ממנו להציע דרך אחרת להסתכל עליה.
דווקא מי שאינו מכיר את ההיסטוריה, המגבלות והמשפט "ככה אנחנו תמיד עושים", עשוי לשאול את השאלה שאף אחד מתוך המערכת כבר לא שואל.
לפעמים חשיבה מחוץ לקופסה מתחילה פשוט ביציאה מהקופסה של האנשים שחושבים איתנו בדרך כלל.
חשיבה מחוץ לקופסה מתחילה בשאלה אחרת
חשיבה יצירתית אינה היכולת לשלוף רעיון מבריק ברגע הנכון. פעמים רבות היא מתחילה דווקא ביכולת לעצור, להתבונן במה שאנחנו רגילים לעשות ולשאול אם קיימת דרך אחרת.
במהלך העבודה אנחנו מפתחים הרגלים. אנחנו יודעים מי מחליט, למי פונים, איך מתקיימת ישיבה ואיך פותרים בעיה. ההרגלים האלה חשובים, אבל לפעמים דווקא מה שעובד היטב במשך שנים הופך לקופסה שמגבילה את החשיבה שלנו.
בסדנה אנחנו יוצרים מצבים שמערערים לרגע את המובן מאליו. משימה שאין לה פתרון ברור, מידע שחסר, מגבלה שמופיעה באמצע הדרך או אדם שמציע כיוון שאף אחד לא חשב עליו. ברגעים האלה הצוות נדרש לעצור, לשנות נקודת מבט ולנסות דרך חדשה.
המטרה אינה ללמד אנשים "להיות יצירתיים". המטרה היא לאפשר להם לחוות כיצד שינוי קטן בדרך שבה מסתכלים על בעיה יכול לפתוח אפשרויות חדשות.
וזה החיבור לעולם העבודה. גם בארגון לא תמיד צריך לעבוד קשה יותר כדי להגיע לפתרון. לפעמים צריך לשאול שאלה אחרת, להקשיב לאדם אחר, לשנות את נקודת המבט או פשוט להסכים לרגע לצאת מהדרך המוכרת.
כי לפעמים הקופסה האמיתית אינה נמצאת סביבנו.
היא נמצאת בדרך שבה התרגלנו לחשוב.
חברי הצוות שואלים שאלות כמו "מה הצוות מציע לי?" "מה מצפים ממני?" "האם אני אתאים?" רוב האינטראקציות הן חברתיות. רצוי להוביל את התהליך .
שלבי פיתוח צוות תהליך זה של למידה לעבוד יחד ביעילות מכונה פיתוח צוות. מחקרים הראו שצוותים עוברים שלבים מרתקים במהלך הפיתוח., מאתגר ממש.
כדי שהצוותים יהיו אפקטיביים, האנשים בצוות חייבים להיות מסוגלים לעבוד יחד כדי לתרום באופן קולקטיבי לתוצאות הצוות. אבל זה לא קורה אוטומטית.
מאפיינים חיצוניים הם מה שאנחנו רואים ואיתם מקיימים אינטראקציה, אבל מאפיינים פנימיים הם מה שגורמים לזה לעבוד.
חשוב להתמקד בעיקר בצוות כישות, לא ביחידים בתוך הצוות. זה כמו לתאר מכונית לפי הדגם והצבע שלה בלי להתחשב במה שנמצא מתחת למכסה המנוע.