המשימה הבלתי אפשרית

כיצד: לפתור בעיה בלי לדעת את כל הכללים

לפעמים צוות מקבל משימה ברורה, הוראות ברורות ויעד ברור.

אבל בעולם העבודה זה לא תמיד כך.

לעיתים המידע חלקי, התנאים משתנים, לכל אחד יש רק חלק מהתמונה, ובכל זאת צריך להתקדם, לבחור דרך ולקבל החלטה.

התרגיל הזה מכניס את הצוות בדיוק למקום הזה.

איך מתבצעת המשימה?

מחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות.

כל קבוצה מקבלת משימה שנראית בתחילה פשוטה:

להעביר חפץ מנקודה אחת לנקודה אחרת, מבלי לגעת בו בידיים.

אבל יש בעיה.

לא כל חברי הקבוצה מקבלים את אותו המידע.

כל משתתף מקבל כלל אחד שרק הוא מכיר.

לדוגמה:

אסור לחפץ לגעת ברצפה.

רק שני אנשים יכולים לדבר.

אחד המשתתפים אינו רשאי לזוז מהמקום.

החפץ חייב לעבור דרך כל חברי הקבוצה.

אסור להשתמש באותו פתרון פעמיים.

והכלל החשוב:

אסור להראות לאחרים את ההוראה שקיבלתם.

עכשיו מתחיל המשחק.

יש לקבוצה זמן מוגבל למצוא פתרון.

מה קורה לצוות?

בדקות הראשונות מתחיל בדרך כלל בלגן.

מישהו מציע פתרון.

אדם אחר מיד אומר שזה לא יעבוד.

מישהו מנסה להוביל.

אחר שואל שאלות.

יש מי שמדבר הרבה, ויש מי שעומד בצד ומחזיק דווקא בפרט שיכול לשנות את כל התמונה.

לאט לאט הקבוצה מבינה שהאתגר האמיתי אינו רק להעביר את החפץ.

האתגר הוא להבין מה כל אחד יודע ואיך מחברים את חלקי המידע לתמונה אחת.

לפעמים הידע נמצא בחדר, אבל לא על השולחן

זה אחד הדברים המעניינים בעבודה עם צוותים.

אנחנו נוטים לחשוב שמי שמוביל את הדיון רואה את התמונה הרחבה ביותר.

אבל לפעמים דווקא האדם השקט בחדר מחזיק בפרט שמשנה הכול.

הבעיה אינה תמיד שאין לצוות ידע.

לפעמים הידע קיים, אבל הוא מפוזר בין האנשים.

וכאשר המידע אינו עובר, גם אנשים מצוינים יכולים לקבל יחד החלטה לא טובה.

מה אפשר ללמוד מהמשימה?

בסיום אני לא ממהר להסביר לצוות מה קרה.

אני מעדיף לשאול.

מי ניסה להוביל?

מי החזיק מידע שהקבוצה הייתה צריכה?

האם שאלנו מספיק שאלות?

האם באמת הקשבנו לכל האנשים?

מתי הבנו שהדרך הראשונה שבחרנו אינה עובדת?

ומה עשינו ברגע שהבנו שצריך לשנות כיוון?

לפעמים השיחה הזאת מעניינת הרבה יותר מהמשימה עצמה.

כי פתאום אנשים מתחילים לזהות בתוך המשחק מצבים שהם מכירים היטב מהעבודה.

ישיבות שבהן לא כל המידע נמצא על השולחן.

החלטות שמתקבלות מהר מדי.

אנשים שלא נשמעים.

מנהלים שחושבים שהם רואים את התמונה כולה.

ועובדים שמחזיקים ידע חשוב, אבל לא תמיד מוצאים את המקום להביא אותו.

המשימה מסתיימת, החשיבה ממשיכה

התרגיל אינו עוסק רק בפתרון בעיות.

הוא עוסק בתקשורת, בהקשבה, בשיתוף מידע, בקבלת החלטות וביכולת של צוות לעצור ולשנות דרך.

בעולם העבודה כמעט אף פעם אין לאדם אחד את כל התמונה.

הידע נמצא אצל אנשים שונים.

ולכן השאלה החשובה אינה רק:

מי יודע את התשובה?

אלא:

האם בנינו צוות שיודע לחבר את הידע של כולם?

למי מתאים התרגיל?

מתאים לצוותי עובדים, מנהלים, הנהלות וקבוצות הנמצאות בתהליך של פיתוח צוות.

מספר משתתפים: 5-8 בכל קבוצה

משך הפעילות: 20-30 דקות

ציוד: חפץ פשוט וכרטיסי הוראות

מפתח: תקשורת, שיתוף מידע, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

המשימה עצמה פשוטה.

אבל כמו שקורה לא פעם בעבודה, הקושי האמיתי אינו נמצא בחפץ שמונח מולנו.

הוא נמצא בדרך שבה אנחנו חושבים, מדברים, מקשיבים ופועלים יחד.

יגאל בן דניאל

יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומורה דרך

צל הדרך