מה קורה כשהצוות מקבל משימת אפייה?
לכאורה המשימה פשוטה: להכין פיצות ופוקאצ'ות ולהוציא אותן חמות מהטאבון.
אבל מהר מאוד מתברר שהתוצאה תלויה בדרך שבה הצוות עובד.
צריך להבין את המשימה, לתכנן את סדר העבודה, לחלק תפקידים, להעביר מידע, לעזור כשנוצר עומס ולהתאים את הקצב בין כולם.
וכמו בעבודה, גם כאן לא הכול מתנהל לפי התוכנית. בצק נקרע, מישהו מחכה לחומר גלם, הטאבון כבר חם וצוות אחר צריך לקבל החלטה במהירות. דווקא ברגעים האלה רואים את עבודת הצוות.
ובסוף אין מצגת ואין הרצאה.
יש משהו שהצוות יצר יחד, והוא יוצא חם מהטאבון.
מתחלקים במה שיוצא, טועמים חם וממשיכים לסבב הבא.
איך נראית סדנת אפייה בטבע?
כל מה שיוצא מתחלק מיד בין כולם. טועמים חם,
מחליפים חוויות וממשיכים להכין,
עד שכולם שבעים ומרוצים.
מה אפשר ללמוד על הצוות דרך משימת האפייה?
כשהפיצות נכנסות לטאבון, אפשר כבר לראות הרבה מעבר לתוצאה.
מי הוביל, מי הקשיב, איך התקבלו החלטות, מה קרה כשהקצב השתנה ואיך הצוות התמודד עם לחץ.
בסיום עוצרים לרגע, מסתכלים על הדרך שעשינו ומחברים את מה שקרה סביב הבצק והטאבון לעבודה המשותפת בארגון.
מקבלים משימה ← מבשלים ופועלים ← מתמודדים בזמן אמת ← מתבוננים במה שקרה ← לוקחים תובנה לעבודה
מה מכינים בסדנת האפייה בטבע?
כל צוות מקבל חומרי גלם, בצק ותוספות, ומכאן מתחילה המשימה.
מתכננים, מחלקים תפקידים, בוחרים שילובים ומכינים יחד פיצות ופוקאצ'ות שנכנסות לטאבון החם.
אין תפריט אחד שכולם צריכים להעתיק. לכל צוות יש מקום ליצירתיות, לטעמים משלו ולדרך העבודה שלו.
כאן האפייה הופכת גם למשימה של פיתוח צוות: צריך לתקשר, לתאם, לקבל החלטות ולעבוד יחד כדי להגיע לתוצאה.
מה שיוצא מהטאבון לא מחכה. חותכים, מתחלקים, אוכלים חם וממשיכים להכין את הדבר הבא.
למי מתאימה סדנת האפייה בטבע?
ככה זה נראה בשטח