למה בישיבת הצוות שלכם רק 2 אנשים מדברים? (ואיך סרט קולנוע מ-2008 מסביר את זה)
בשנת 2008 יצא לקולנוע מותחן מרתק שנקרא "שמונת הצדדים לאמת" (Vantage Point). העלילה שלו עוסקת באירוע דרמטי אחד – ניסיון התנקשות – אבל הסרט בנוי בצורה יוצאת דופן: הוא מראה שוב ושוב את אותן 15 דקות בדיוק, בכל פעם מזווית ראייה של דמות אחרת.
מפיקת הטלוויזיה ראתה משהו אחד, איש השירות החשאי ראה משהו אחר, והתייר שצילם מהצד ראה תמונה שונה לגמרי. רק כשהחזירו את הסרט אחורה וחיברו את שמונת החלקים – התגלתה התמונה השלמה.
אבל בין הקולנוע למציאות בארגונים שאני פוגש בשטח, יש הבדל אחד ענק: בסרט, לכל דמות הייתה הזדמנות לקום ולספר את הזווית שלה. בתוך חדר הישיבות? אנשים פשוט שותקים.
IL
כשצוות עובר שינוי ארגוני, מיזוג או חילופי מנהלים, נוצר "רשומון" שקט:
המנהל הנכנס רואה משימה, יעדים מוגדרים ורצון להוכיח תוצאות מהר.
העובד הוותיק מרגיש מאוים על המעמד שלו וחושש שדורסים את מה שבנה.
הצוות הממוזג מרגיש כמו "אורח" שצריך להרים הגנות ולהיזהר בכל מייל.
והתוצאה? חדר הישיבות מלא באנשים מוכשרים, אבל רק המנהל ועוד עובד אחד מדברים. כל השאר מהנהנים בשקט. הם לא שותקים כי אין להם מה להגיד – הם שותקים כי הם מפחדים שזה ייתפס כ"תקיעה של השינוי" או כפגיעה במנהל. הם מעדיפים לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולא להביא את הזווית שלהם לשולחן.
המנהל בטוח שכולם איתו באותה סירה, אבל בפועל – רוב הצוות הוריד את המשוטים למים.
איך שוברים את השתיקה הזו ומרימים להנחתה?
שתיקה וחוסר שיתוף פעולה לא נשברים על ידי עוד מצגת PowerPoint או שיחת "חבר'ה, תהיו פתוחים". הם נשברים רק כשהצוות יוצא מהמשרד ומגיע לשטח.
מהרגע שצועדים אל הטבע ועוברים בין התחנות, הסימולציות והמשימות השונות – קורה משהו מופלא: הצוות פשוט מתמסר למשחק. מנגנוני ההגנה והפוליטיקה הארגונית נשארים מאחור במגרש החנייה.
בשטח יש הצלחות ויש כישלונות. מול המשימה, הצוות חווה בדיוק את מה שמניע אותו ביום-יום:
איך מתכננים יחד נכון לפני הביצוע?
איך מחלקים תפקידים לפי החזקות של כל אחד?
איפה אנחנו מצוינים ואיפה השיתוף פעולה נתקע?
ובעיקר – איך גם השקטים בצוות מוצאים את המקום לבוא לידי ביטוי ולהוביל.
על כל משימה כזו אנחנו מדברים ומציפים את התובנות מיד בסופה. אני לא מכריח אף אחד לנתח את המשרד, אבל בסוף המשימה מספיק לשאול שאלה אחת פשוטה: "איפה זה פוגש אתכם ביום-יום שלכם?"
הצוות לא חייב להרחיב במילים, כי האסימון כבר נופל לכולם בו-זמנית. זה יושב חזק מאוד בהבנה, והתובנה הזו חודרת ישר אל הלב של העבודה המשותפת.
אנחנו מרימים בשטח את ההנחתה – והצוות שלכם יורד בחזרה למשרד כשהוא מוכן להנחית ולנצח יחד.
עוברים שינוי ארגוני או מיזוג צוותים ומרגישים שהשיח נתקע? מוזמנים לכתוב לי בפרטי או להגיב כאן, ונחשוב יחד איך מייצרים את ה-Reset והפלת האסימון המדויקת לצוות שלכם.
תגובות